בס"ד


 

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player



* בעקידת יצחק שרה עלתה על אברהם

* למראית עין רבקה כאילו במרמה השיגה ברכה ליעקב בנה מיצחק.

* כאשר עשו שמע שיעקב לקח את הברכה ממנו, הוא נהיה משוגע.




עדכוני י"א בניסן ה'תשע"ג / 22.3.2013 -- פרשת צו

Email
Tweet
שתף

 

דבר אליהו הנביא:

 

אין התחלה ואין סוף.

הספרה 8 מייצגת אינסוף: "שמונה" = 401 = "תא", היחידה הבסיסית.

ה' קיים כל הזמן.

 

היום ה-שמיני... הספרה 8... ישראל הינה פלא עולמי

עדכוני ל' בשבט ה'תשע"ג / 10.2.2013

 

עשו רואה כוחות כמו בקרב בו אליהו הנביא הכה את לילית.

המחשבה של עשו: נקמנות, שנאה, חושב להשתלט על אליהו הנביא שפגע בלילית.

רבקה הוכיחה הקרבה, היא ידעה שיעקב ראוי ולא עשו.

יעקב ישב בבית ולא התחתן.

בגיל 63 הוא עדיין לא חיפש להתחתן: למד קבלה, להביא את המשיח.

עשו חשב: איך ישלוט בעולם.

 

* בעקידת יצחק שרה עלתה על אברהם: יצחק היה בנה היחיד, ה' ביקש עקידה והיא הקריבה את יצחק בנה היחיד, לאברהם היה גם את ישמעאל מהגר.

רבקה הלכה בדרך שרה, ה' לא ביקש, היא לבד הקריבה את בנה יעקב למען הגאולה.

 

החרדים כיום מוכרים שטחים, הם לא הולכים לפי דרך אברהם יצחק ויעקב: שנתנו ארוח! החרדים לא יורדים לעם כמו משה.

בזכות יעקב נמצא מלך המשיח.

 

* הממשלה הושבעה ביום שני פרשת ויקרא שהוא הספר השלישי.

 

"ויקרא" = 317

 

5683 = 317 - 6000

 

בשנה זו, 5683 לבריאה נולד משורש עשו – שמעון פרס ימ"ש שאוהב את עשו!

 

"בנימין"(162) +"נתניהו"(521) = 683

 

נגדם עמד: "שניאורסאהן" = 683

 

הרבי מלובביץ: מנחם שניאורסאהן

 

* למראית עין רבקה כאילו במרמה השיגה ברכה ליעקב בנה מיצחק.

 

היא הבינה שעשו ישתולל.

הברכה גרמה שיעקב נאלץ לעזוב את הבית.

יעקב היה מעל עשו גם ברוחני וגם בפיזי.

 

כך השליח ראה בשנת ה'תשמ"ט 1989 מה שווה לילית שהוכתה.

היא תלתה תקווה שתצליח להפיל עמה כמה שיותר אנשים, והיא קיוותה שנשים יכשילו את המשיח, אחרי שדוד המלך התחיל בזמנו עם 18 נשים.

בנו שלמה לקח 1000 נשים ופילגשים!

לכן הצליח אשמדאי להשתלט על כסא שלמה.

ה' שאל את שלמה: לאן אתה מוליך את עם ישראל בדרכך?

 

* אנשים היום מטפחים את הגוף, רוצים לקבל: מדליה.

 

"גוף" = 89 = "מדליה"

 

אנשים עובדים לגוף ולא לרוח, לנשמה.

 

"חנוכה" = 89 = "גוף" כנגד העבודה לגוף של היוונים.

 

היוונים היו לוחמים מצוינים, הם היו מיעוט קטן, אבל אלכסנדר מוקדון היווני הצליח עם צבא קטן להביס את הצבא הפרסי הגדול.

בספרטה גידלו מכונה צבאית משוריינת.

 

יהודה המכבי הלך בדרך תורת ה' באומץ והקרבה, לא כמו החרדים שכיום מוכרים את הארץ בכסף!

משפחת מתתיהו הכהן מנתה חמישה אנשים בלבד, אליהם הצטרפו עוד 12 חשמונאים: אותם 17 לוחמים אמיצים היו מעצמה!

כי לנשמה של יהודי יש עוצמה, שום גוף וכח לא עומד נגדו!

 

מצד שני, ביהודי טהור אין אכזריות בקרב ויש נטייה למורך לב.

 

המשיח יהיה לוחם שיחסל את הנוצרים + המוסלמים + עובדי פסילים אלילים ובודהה.

נשמת המשיח נוצרה לפני האדם: נכתב "רוח ה' מרחפת" = רוחו של משיח.

 

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, דָּא רוּחָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וּמִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, אַסְחֵי לְבוּשֵׁיהּ בְּחַמְרָא עִלָּאָה.

(זוהר, בראשית ר"מ)

 

* כאשר עשו שמע שיעקב לקח את הברכה ממנו, הוא נהיה משוגע.

 

היה צריך להרגיעו אז - בשווה ערך לאישפוז עם מכות חשמל...

יצחק היה בן 123 כאשר הוא נתן את הברכה ליעקב.

רבקה הקריבה את יעקב, היא ידעה שלא תראה אותו יותר בחייה, אבל היא זרזה את הגאולה.

כי תורת יעקב התפשטה בעולם.

יעקב הגיע לבית של לבן, שהיה בטומאה וזנות.

מטרתו להשיג את רחל בת לבן שהייתה צדקנית.

מרחל באו שני הבנים הטובים ביותר: יוסף ובנימין.

לאה הייתה מיועדת לעשו, לא רחוק הדרך והיא הייתה שלו. הילדים שבאו ממנה ליעקב אמנם למדו תורה אבל בדרגה נמוכה מילדי רחל.

ילדי לאה (ויעקב) שמו את יוסף בן רחל: בבור!

 

כיום, החרדים רוצים לשים את המשיח: בבור!...

 

* הפטרה שהייתה לפני שבוע: ישעיהו פרק מ"ג.

 

מי שיתחיל לקרוא את הפרק מתחילתו מבין משם כי ה' עם המשיח: איש לא יוכל לגמור את יעקב לעולם!

המשיח בא: להציל את עם ישראל! אם ירצו או לא!

מי שחושב שיעקב "גנב" את הברכה: טועה!

 

{א} וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה: {ב} כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ: {ג} כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ: {ד} מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ: {ה} אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ: {ו} אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ: {ז} כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו: {ח} הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ: {ט} כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת: {י} אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה: {יא} אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ: {יב} אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וַאֲנִי אֵל: {יג} גַּם מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה: {יד} כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם: {טו} אֲנִי יְהוָה קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם: {טז} כֹּה אָמַר יְהוָה הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה: {יז} הַמּוֹצִיא רֶכֶב וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ: {יח} אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ: {יט} הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלוֹא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת: {כ} תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי: {כא} עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: {כב} וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל: {כג} לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: {כד} לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ: {כה} אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר: {כו} הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק: {כז} אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי: {כח} וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים:

(ישעיה מ"ג)


 

השנה הנוכחים 5773 קשורה ל- "ברכה" = 227

 

שנה נוכחית = ה'תשע"ג = 5773 = 227 – 6000

 

סימני ההיכר של עשו: נקמנות, בכי, לא אוהב לעזור לזקנים, חושב מאחורי הגב מה לעשות.

עשו לא למד לקח אחרי שחשים בנו של דן הוריד לו את הראש.

אנשים שסובלים בראש, השורש שלהם מעשו.

רבקה לא רצתה שעשו יבוא, הוא היה מביא ליצחק אוכל.

לכן הוא קיבל הזדמנות לתקן.

סימני עשו: מפחד לישון בחושך כי רוצה אור שיהיה מפנסים. מי שחש כך, סימן שהיה בגהנום בחושך עם עשו.

 

* הכל קרוב, מי שרוצה להיות ליצן: לא ינקה.

יבואו נקמות באויבי ה', במי שמכר את עם ישראל, במי שרצה להרוג את המשיח, בפרקליטות, בשב"כ.

נקמנות בחלשים: זה עשו.

 

* מי שלא יפרסם משיח כמו ש"אולגה" לא מפרסמת, יכול כמוה: להתחפש... טיפשים!

 

מי שמפרסם: מרגיש טוב!

מי שהולך בדרך החבלנית של "אולגה", שוקע במריבות: גם "הילדים" רוצים להציגה – כמשוגעת...

כאשר "אולגה" נשמעה לאליהו הנביא: היא לא סבלה מדיקי!

 

דוד ניגן בנבל ועזר במעט לשאול: לצאת מהדיקי!...

כלי הנגינה "נבל" = אותיות "לבן" (הארמי) שהיה "נבל"...

 

אשמדאי שלמה הבטיח להמשיך להזהיר יהודים...

הוא אומר על עצמו שהוא "כהניסט"... תומך ב"נוער הגבעות" שהם ליצני גבעתרון: לא שומעים מהם כלום!

 


 



מקורות מהתורה, נביאים, רמב"ם וכו':
המשיח יבוא רק אחרי שנצעק לבקש אותו כפי שצעקו אבותינו במצרים.